מולטיפוקל: איך עובדות העדשות ולמי הן מתאימות?

מולטיפוקל הוא כינוי לעדשה אחת שמשלבת בתוכה כמה אזורי מיקוד: למרחק, לטווח ביניים (כמו מסך מחשב) ולקריאה מקרוב, במעבר הדרגתי וללא קו הפרדה נראה לעין. העדשה הפרוגרסיבית הזו מתאימה בעיקר למי שמתחיל לחוות קושי להתמקד מקרוב בעקבות הגיל, בדרך כלל סביב גיל 40-45, וזקוק לפתרון יחיד לכל טווחי הראייה במקום להחליף בין כמה זוגות משקפיים.

יש מי שמגיע אליי בטוחים שמולטיפוקל זה פשוט 'משקפיים חזקים יותר', ומתאכזבים כשמסתבר שההתרגלות דורשת קצת סבלנות. ויש גם מצב הפוך: מי שמוותר מראש על מולטיפוקל כי שמע שקשה להסתגל אליו, ומפספס פתרון שבמקרה שלו היה נוח ופשוט. בשני המצבים הפער נובע מאותה סיבה: לא תמיד מסבירים איך העדשה בנויה ולמה היא מתנהגת אחרת ממה שהורגלנו אליו.

מבנה העדשה: שלושה אזורי ראייה במשטח אחד

עדשת מולטיפוקל בנויה כך שבחלקה העליון נמצא השטח המיועד לראייה למרחק, במרכזה אזור ביניים מתאים למסך מחשב או ללוח המחוונים ברכב, ובתחתיתה אזור צר יותר המיועד לקריאה מקרוב. בין שלושת האזורים עוברת תעלת מעבר אופטית, שדרכה הראייה משתנה בהדרגה מרחוק לקרוב בלי קפיצה חדה ובלי קו גבול שרואים כלפי חוץ, בניגוד לעדשות ביפוקל הישנות.

המשמעות בפועל היא שראייה טובה דרך מולטיפוקל תלויה בכך שהעיניים 'ימצאו' את האזור הנכון בעדשה לכל מרחק. זו הסיבה שהמיקום המדויק של התעלה ביחס לאישונים, לגובה הפנים ולזווית שבה המסגרת יושבת על האף הוא חלק קריטי בהתאמה, ולא רק המרשם עצמו.

מתי הראייה מתחילה 'לבקש' מולטיפוקל?

התופעה שגורמת לרוב האנשים לפנות למולטיפוקל נקראת פרסביופיה, ירידה טבעית ביכולת העין להתמקד מקרוב שמתחילה אצל כולם בסביבות גיל 40-45 ומתקדמת עם השנים. זה לא ליקוי שנגרם מהרגלים או ממאמץ יתר, אלא תהליך ביולוגי שקשור להתקשות העדשה הטבעית בתוך העין, ולכן הוא מופיע גם אצל אנשים שמעולם לא היה להם צורך במשקפיים.

• צורך להרחיק טקסט או טלפון כדי לקרוא אותו בבהירות
• עייפות עיניים, דמעת או כאב ראש לקראת סוף היום, בעיקר אחרי קריאה ממושכת
• קושי לעבור במהירות בין מבט על הכביש למבט על לוח המחוונים
• תחושה שתאורה חלשה מקשה במיוחד על קריאה מקרוב

מולטיפוקל מול ביפוקל: מה בפועל משתנה?

ביפוקל ומולטיפוקל פותרים את אותה בעיה בסיסית, אבל בדרך שונה מאוד. בביפוקל יש שני אזורי מיקוד נפרדים בלבד, לרוב למרחק ולקריאה, עם קו הפרדה גלוי בעדשה ובלי מענה אמיתי לטווח הביניים. במולטיפוקל המעבר רציף ומכסה גם את טווח הביניים, אבל הוא דורש מהעיניים ללמוד לנוע נכון בתוך התעלה הצרה יחסית.

למי העדשה הזו מתאימה במיוחד?

מולטיפוקל מתאים בעיקר למי שזקוק בו זמנית לתיקון לכמה טווחים ולא רוצה להחזיק כמה זוגות משקפיים או להחליף ביניהם לאורך היום. מי שעובד מול מחשב, נוסע ברכב וגם קורא או משתמש בטלפון, נהנה מכך שאותה עדשה אחת עונה על כל הצרכים האלה ברציפות, בלי להסיר ולהרכיב משקפיים כל כמה דקות.

ההתאמה נוחה גם למי שמתחיל כעת להרגיש בירידה הראשונה ביכולת המיקוד מקרוב ומעדיף להסתדר עם זוג אחד, וכן למי שכבר מתרגל להרכיב משקפיים באופן קבוע לאורך היום. ככל שמרשם המרחק והקריאה קרובים יחסית זה לזה, ההסתגלות לרוב קלה ומהירה יותר.

מתי כדאי לבדוק חלופה או התאמה מיוחדת?

במקרים של עבודה שדורשת שטח ראייה רחב וקבוע מקרוב, כמו עבודה ממושכת מול מסך גדול או עבודת דיוק קרובה לאורך שעות, לפעמים עדשה ייעודית לטווח אחד תתפקד טוב יותר מעדשה שמחלקת את השטח בין כמה אזורים. גם במרשמים גבוהים במיוחד או כשיש הפרש גדול בין המרשם למרחק למרשם לקריאה, ההתאמה דורשת בדיקה פרטנית לפני שמחליטים על סוג העדשה.

כשיש היסטוריה של פזילה, ראייה כפולה או קושי בתיאום בין שתי העיניים, ההתאמה למולטיפוקל מצריכה בדיקה של הראייה הדו-עינית מעבר למרשם, ולעיתים שילוב של משקפיים פריזמטיות. הרקע המקצועי שלי כאורטופטיסטית, כולל עבודה במחלקות עיניים ילדים ופזילה ובנוירו-אופתלמולוגיה, מאפשר לי לבדוק גם מקרים כאלה ולהתאים את הפתרון בהתאם, ולא רק להסתמך על מרשם סטנדרטי. חשוב להדגיש: ראייה כפולה שמופיעה בפתאומיות, ירידה חדה בראייה או פזילה שמתחילה מהיום להיום מצריכות פנייה מיידית לרופא או למיון, ולא קביעת בדיקה רגילה.

קושי להסתגל: מה קורה בפועל ומה עוזר?

חלק מהאנשים חווים בתחילת הדרך תחושת טשטוש קל בצדי השדה הראייה, צורך להזיז את הראש ולא רק את העיניים, או קושי זמני במדרגות ובמבט לצדדים. זה קורה כי בניגוד לעדשה עם מוקד אחד, במולטיפוקל כל אזור בעדשה מיועד לטווח ראייה אחר, והעין צריכה ללמוד לכוון את המבט לאזור הנכון בכל רגע נתון כדי לקבל תמונה חדה, במקום להישען על עדשה עם מוקד אחד בלבד.

לרוב ההסתגלות אורכת בין כמה שעות/ימים ומתקצרת משמעותית כשההרכבה מדויקת. גובה ההרכבה של העדשה ביחס לאישון, המרחק בין האישונים, הזווית שבה המסגרת נשענת על האף והמרחק בין העדשה לעין משפיעים ישירות על מיקום התעלה, ולכן גם על קלות ההסתגלות. כאן באה לידי ביטוי גם רמת הטכנולוגיה של העדשה שצריכה להיות מותאמת לכל מטופל באופן אישי. במידה ויש קושי מעבר לסביר, הצעד הראשון הוא לבדוק את ההרכבה ולא להניח שהעדשה 'פשוט לא מתאימה'. ליווי של מי שמתקשים להסתגל למולטיפוקל, כולל בדיקת ההרכבה ותיקונה בעת הצורך, הוא חלק מהעבודה השוטפת שלי בקליניקה בכפר סירקין.

הקשר בין בחירת המסגרת לאיכות הראייה במולטיפוקל

בניגוד למשקפיים עם עדשה בעלת מוקד אחד, במולטיפוקל המסגרת היא חלק אינטגרלי מהפונקציה ולא רק עניין של עיצוב. מסגרת נמוכה מדי מצמצמת את השטח הזמין לאזור הקריאה, ומסגרת שלא יושבת בזווית הנכונה מזיזה את התעלה ממקומה האופטימלי. לכן כשבוחרים מסגרת למולטיפוקל, הבדיקה כוללת לא רק התאמה לצורת הפנים ולסגנון, אלא גם בדיקה שהגובה והזווית של המסגרת מאפשרים לכל שלושת האזורים לשבת נכון מול העיניים.

זו הסיבה שאני מלווה כל לקוח בתהליך בחירת המסגרת ולא רק במדידת המרשם, כדי שהתוצאה הסופית תהיה גם נוחה מבחינה אופטית וגם כזו שמחמיאה לפנים. מי שמגיע לקליניקה שלי ברחוב הבנים בכפר סירקין, עובר תהליך שבו בחירת המסגרת ובדיקת ההתאמה נעשות יחד, ולא בנפרד.